דקדוק

איך הג׳והורי עובדת: מפת הניבים, ההגייה, מערכות הכתיב, ושכבת העברית והארמית שחיה בתוך השפה.

דקדוק ג'והורי - יסודות (טיוטת עבודה)

מקורות עיקריים: התיאור של Vitaly Shalem באתר Jewish Language Project (jewishlanguages.org/judeo-tat-juhuri); נתוני IDS v4.3 (CC-BY 4.0) לדוגמאות מילים; מבנה הפרקים על פי תוכן העניינים של Authier 2012 (כמפת נושאים בלבד, לא כמקור תוכן). טיוטה לביקורת דוברים - לא טקסט סופי.

1. איזו שפה היא ג'והורי

ג'והורי (ג'ודאו-טאט, זוּהוּן ג'וּהוּרי "zuhun ǯuhuri" - "השפה היהודית") היא שפה איראנית מערבית-דרומית, קרובה לפרסית ולטג'יקית. דובריה הם יהודי ההר (הג'וּהוּרו) של מזרח הקווקז. בישראל היא מכונה בפי הדוברים "קווקזית", ובספרות המקצועית "טאטית-יהודית". דוברים מבוגרים קוראים לה פשוט "זוהון אימו" - השפה שלנו.

השפה מחולקת לארבעה ניבים עיקריים (לפי Shalem, על סמך Oren & Zand 1982; Nazarova 1996):

קייטאגי (Qaitoqi) - צפון דאגסטן וצפון הקווקז, עם שלושה מבטאים (צפון דאגסטן, גרוזני, נלצ'יק).
דרבנדי (Derbendi) - דרבנט והכפרים הסמוכים. הניב שנבחר בשנות ה-20 של המאה ה-20 כבסיס לשפה הספרותית, כי בדרבנט התגוררה אז אוכלוסייה יהודית-טאטית גדולה. רוב החומר הכתוב המודרני (מילונים, עיתונות, ספרות) בניב זה.
קוּבֶּאי (Qubei) - קוּבַּה וקרסנאיה סלבודה (קירמיזי קסבה) שבצפון אזרבייג'ן. זהו הניב החי ביותר כיום: הוא עדיין מועבר מהורים לילדים בקרסנאיה סלבודה, המקום היחיד בעולם שבו זה המצב (Clifton et al. 2005; Penkowska 2022).
שירוואַני (Shirvoni) - אזור שירוואן ההיסטורי (וַרטָשֶן/אוֹעוּז, גַנְגַ'ה, שַמָחִי). כמעט נכחד.

האתר מתמקד בניב קובאיי (הניב של קרסנאיה סלבודה), ומציג את הדרבנדי הספרותי כבסיס כתוב, תוך סימון מפורש של ההבדלים ככל שהם מתועדים.

2. צלילים (פונולוגיה)

מאפיינים ששלומי (Shalem) מציין כמייחדים את ג'והורי מפרסית ומטאט מוסלמית:

עיצורים גרוניים /ħ/ ו־/ʕ/ נשמרו (כמו ח ו־ע בערבית ובעברית העתיקה). הם מופיעים בעיקר במילים שמיות (שאילות מערבית ועברית) אבל גם במילים איראניות. בכתב הדרבנדי: ח = ħ נכתבת "Хь", ע = ʕ נכתבת "ГІ" (ג עם פָּלוֹצְ'קָה). דוגמאות מ-IDS: гІов ʕov "מים", гІэтош ʕətoš "אש", хьофд ħofd "שבע".
נשירת /n/ סופי היסטורית - תהליך שיטתי בפונולוגיה ההיסטורית של ג'והורי (Grjunberg & Davydova 1982).
רטקיזציה של d תוך-מילונית: ד היסטורית הפכה לר באמצע מילה - מכאן שם השפה עצמו: juhuro < פרסית juhu:dhā "יהודים" (ELA).
התאמה עם עברית מודרנית: לדובר עברית רוב הצלילים מוכרים. החידושים העיקריים: q (ק עמוקה, בין ק ל־ח), ü (או מצומצמת שפתיים, כמו בטורקית "gül"), ə (תנועה חצויה בין אַ ל־אֶ, כמו באזרית), x (כ חלשה בסוף הברה, כמו "Bach").

האלפבית הדרבנדי בכתב קירילי (לפי נתוני IDS)

אותיות בסיס: а б в г д е ё ж з и й к л м н о п р с т у ф х ц ч ш э ю я

צירופים מיוחדים: гь = h (ה), гъ = q (ק עמוקה), гІ = ʕ (ע), хь = ħ (ח עמוקה), уь = ü (או מצומצמת).

המיפוי נגזר אמפירית מ-2,213 זוגות של כתיב קירילי מול התעתיק הפונמי של IDS עצמו (מקור ראשוני), ואומת מול טבלאות האלפבית של Omniglot ו-jnews.az. שים לב: בטבלת Omniglot מופיע שיוך אחר לחלק מהאותיות (гь כ־[ɢ]) - זהו כנראה שיוך של מסורת אחרת; אנו הולכים אחרי המקור הדרבנדי.

3. הכתב לאורך ההיסטוריה

עד 1929: כתב עברי (חצי-קורסיבי דמוי רש"י). הספרים הראשונים בג'והורי יצאו ב-1908-1909: תרגום חוברת ציונית ("מטלב סייניהו" - מטרת הציונים, 1908) וסדור תפילה עם תרגום ("קול תפילה", 1909) מאת אסף פנחסוב.
1929: מעבר לכתב לטיני סובייטי (לטיניזציה), דומה לאלפבית האזרי.
1938: מעבר לכתב קירילי - שתי גרסאות: דאגסטנית (דרבנדי) ואזרבייג'נית.
כיום: הקירילית היא הכתב המרכזי בדפוס. קיימים גם פרויקט לאלפבית לטיני מאוחד (STMEGI/JNews) ותחייה של הכתב העברי.

דוגמה לכל ארבע מערכות הכתב (מקור: Shalem, jewishlanguages.org), הביטוי "שפת אם":

עברית היסטורית: זאוהאון דאדאיאִ
לטינית: zuhun dədəji
קירילית דאגסטנית: зугьун дедеи
קירילית אזרבייג'נית: зуһун дәдәји

4. מבנה המילה והמשפט

(טיוטה; להעמקה מול Authier 2012 בשלב ביקורת)

סדר מילים בסיסי: נושא-מושא-נשוא (SOV), כמו בפרסית ובשפות הקווקז.
מילות יחס: ג'והורי משתמשת במילות יחס המופיעות אחרי השם (postpositions) ולא לפניו (jnews.az; "כמו בפרסית של ימי הביניים"). מנתוני IDS: э сер e ser "מעל", э зир e zir "מתחת", эз ez "מ־", э пушо e pušo "לפני".
אינפיניטיב: פעלים בצורתם הבסיסית מסתיימים ברובם ב־-де/-ре (-de/-re): сохде soxde "לעשות", зере zere "לשים/לחבוט", доре dore "לתת", гирде girde "לקחת/להחזיק", оморе omore "לבוא", рафде rafde "ללכת".
נטיית פועל: לפי Shalem - בג'והורי נשמרו צורות אופטטיב (סיבה אופציונלית/משאלתית) שאבדו בשפות קרובות; הסיומות האישיות של העבר משמשות גם בסיס לצורות אחרות; קידומות פועל מושמטות בצורת השלילה; הסביל (passive) נבנה עם הפועל omore "לבוא".
כינויי גוף (מקור: IDS): ме me "אני", туь tü "אתה/את", у u "הוא/היא", иму imu "אנחנו", ишму išmu "אתם/אתן", угьо uho "הם/הן".
מילים שאלות: чуь čü "מה", ки ki "מי", эже eǯe "איפה", кей key "מתי", эри чуь eri čü "למה", чуьн čün "איך".
תארים: נוצרים גם בסיומת -луь (-lü) "בעל/יש לו": гъувотлуь quvotlü "חזק" (מ־"כוח"), сикелуь sikelü "גאה", וסיומת השלילה -суьз (-süz) "חסר/בלי": гъувотсуьз quvotsüz "חלש" (מילולית "חסר כוח").
שם עצם ברבים: סיומת הרבים הנפוצה היא -гьо/-ho (־הוֹ): мерд merd "גבר" -> מרדהו, גלי... (לדוגמה מ-IDS: овлодгьо ovlodho "צאצאים", гъовумгьо qovumho "קרובי משפחה", мишпохьо mišpoħo "משפחה/משפחות").

5. השכבה העברית-יהודית

שכבת השאלות העברית והארמית היא אחד הסימנים המזהים של ג'והורי (למרות שהיא קטנה יחסית ביחס לשפות יהודיות אחרות, לפי Miller 1932 דרך Shalem). דוגמאות מנתוני IDS:

мишпохьо mišpoħo "משפחה" (מ־משפחה)
шоббот šobbot "שבת" - וימי השבוע בנויים עליה (מתועד ב-IDS): екшоббот ekšobbot (ראשון, מילולית "אחד-שבת"), дуьшоббот düšobbot (שני), сешоббот sešobbot (שלישי), чоршоббот čoršobbot (רביעי), першоббот peršobbot (חמישי), шоббот šobbot (שבת); יום שישי - рузорине ruzorine "יום ההתאספות"
генгІидим genʕidim "גן עדן", гуьгьном gühnom "גיהנום" (שניהם ממקור עברי/ארמי)
тефило хунде tefilo xunde "להתפלל" (מילולית "לקרוא תפילה")
Худо борухо сохде Xudo boruxo soxde "לברך" (מילולית "לעשות ברוך את האל")
мизрэхь mizrəħ "מזרח", мэгІэров meʕərov "מערב"
есир yesir / етим yetim "יתום"
китоб kitob "ספר" (מ־כתב, דרך ערבית/פרסית), мегьр (кебин) mehr (kebin) "חתונה" (מ־מוהר ו־כתובה? לבדיקה)
גם שמות פרטיים בהגייה ארמית: Yusuf, Devro (לפי Semenov 1997 דרך Penkowska 2022)
שינויי משמעות מעניינים (לפי Manoakh 1984): тембел tembel "עצלן" (לא "טיפש"), גוברי gubri "אדם חשוב" (לא "גיבור")

השכבה העברית - רשימה ממוינת (סבב 2)

אומתה מול מילון IDS (ערך-ערך) ומול מאמר ההשוואה העממי של STMEGI (2025). חלוקה לפי רמת אימות:

מתועד ב-IDS (רמת אימות גבוהה):

нешумо nešumo "נשמה, רוח" (נשמה)
нефес nefes - בצירוף nefes keširei "לנשום" (נפש)
кюрси kürsi "כיסא" (כיסא)
кюф küf "כיס" (כיס)
фюльфюль fülfül "פלפל" (פלפל)
гІуьлом ʕülom "עולם" (עולם)
мито mito "גופה" (מיתה)
гІони ʕoni "קבצן, עני" (עני)
гІошир ʕošir "עשיר" (עשיר)
шовгІо šovʕo "שבועה" (שבועה)
шолуми šolumi "שלום" (שלום)
гъовре qovre "קבר" (קבר; גם qovre soxde "לקבור")
гуьгьном gühnom "גיהנום"
генгІидим genʕidim "גן עדן"
сюфре süfre "שולחן/סעודה" (סעודה)
мишпохьо mišpoħo "משפחה" (משפחה)
етим etim / есир esir "יתום" (יתום; גם етим-есир)
שמות ימי השבוע על בסיס šobbot (ראו סעיף 5)

מתועד בספרות או במקור קהילתי, לא נמצא ב-IDS (אימות בינוני):

олмона olmono "אלמנה", молох molox "מלאך", мисво misvo "מצווה", тоганит toʕanit "צום", соғат soʕat "שעה", мелих melix "מלך", айно ayno "עין", шильхон šilxon "שולחן קטן", сеудо seʕudo "סעודה", бисто bisto "בסדר/מוכן", гидуши giduši "קידושין" ועוד - מתוך מאמר STMEGI; חלק מהצמידויות סבירות וחלק אטימולוגיה עממית.

אזהרת שיטה: המאמר הקהילתי (STMEGI, 2025) מציע 178 צמידויות לעברית, רבות מהן אטימולוגיה עממית (למשל сер "ראש" מ"סער", мувах "מוח" מ"מוח"). באתר ייכנסו רק צמידויות עם תימוכין אקדמיים או התאמה מילונית מתועדת; השאר יסומנו "מסורת עממית". הערכה אקדמית (Miller 1932 דרך Shalem): השכבה העברית אמיתית אך קטנה יחסית בהשוואה לשפות יהודיות אחרות.

מאפיין ייחודי מתועד (מאמר STMEGI): שמירת הגיית עיִן גרונית עמוקה - תופעה שמשותפת, לטענת הכותבים, רק ליהודי ההר ולתימנים; ושתי הגיות לאות ג'ימל (ד/ג' כמו ב"דְּעֵנְדַם"=גיהנום). לסמן: טענה קהילתית, לא אקדמית.

6. מצב השפה היום

לפי UNESCO (2010) ג'והורי היא שפה בסכנת הכחדה. הערכות דוברים: כ־30,000 (שלומי 2024) עד 100,000 (אומדנים רחבים יותר), מתוך 200,000-250,000 המזדהים כיהודי ההר. המקום היחיד שבו השפה עוברת מהורים לילדים בחיי היומיום הוא קרסנאיה סלבודה (Clifton 2005): 89% מהנשאלים שם ציינו את ג'והורי כשפת אם, ו־59% ציינו אותה כשפת התקשורת הקלה ביותר עבורם. בישראל פועלים אגודת הסופרים של יהודי ההר ותיאטרון "רמבם" המציג בג'והורי (Penkowska 2022).

פערים ידועים בשלב זה

טבלאות נטייה מלאות (הווה, עבר, עתיד) - יבנה מול Authier 2012 ודוברים, לא מסכום זה.
הבדלים מפורטים בין קובאיי לדרבנדי (פונולוגיה, אוצר מילים) - מתועדים חלקית בספרות; יסומנו ערך־ערך בשלב הבא.

7. ניב קובאי - מה שמתועד בספרות הפתוחה (סבב 2)

שוני מדרבנדי: לפי Miller (דרך Clifton et al. 2005) הניב של קובה שונה מספיק מזה של דרבנט כדי להיחשב וריאנט נפרד. הבדלים מערכתיים מפורטים (פונולוגיה, דקדוק) עדיין לא פורסמו במקור פתוח נגיש - הפער מסומן.
אוצר מילים: השפעה טורקית-אזרית חזקה יותר בניבים קובאי, שירוואני ודרבנדי (בקייטאגי - השאלות הטורקיות מקומיקית) (Shalem, jewishlanguages.org).
אוריינות: הוראה בג'והורי התקיימה רק בבתי ספר בדאגסטן, לא באזרבייג'ן, ולכן האוריינות בג'והורי בקרב יהודי קובה חלשה יותר; בשנות ה-30 יצאו בבאקו ספרים בניב קובה (Clifton et al. 2005).
דיגלוסיה ושפת סוד: באופן מסורתי עברית (High) שימשה לדת, חינוך וכתיבה, וג'והורי (Low) לדיבור יומיומי. קיימת גם שפת סוד קהילתית: מילות תוכן מעברית וארמית, מילות תפקוד ודקדוק מהשפה המדוברת (Miller 1929; Shalem 2013, 2018 דרך jewishlanguages.org).
היקף דוברים: הערכה מעודכנת (Shalem 2024): 30,000-50,000 דוברים; המזדהים כיהודי הר: 200,000-250,000.
המעבר היחיד לדור הבא: קרסנאיה סלבודה בלבד (Clifton et al. 2005; Shalem).

מסקנת עבודה: המקור המילוני הקובאי המרכזי שזוהה: המילון הראשון ג'והורי-רוסית של מיכאיל אגרונוב (1997, מוסקבה, כ-9,000 ערכים) מבוסס על ניב קובה, וב-2010 יצאה בבאקו הגרסה המורחבת של יעקב ומיכאיל אגרונוב - "המילון הגדול של שפת יהודי ההר" (כ-14,000 ערכים, בהוצאת "אבילוב, זיינאלוב ובניו") (ELA; כותרת הספר). זהו בסיס האימות הקובאי שלנו. המקור בזכויות יוצרים - שאלת רישוי לשלב האתר.